בשעות אימה ביום שני, ט"ז בטבת תשפ"ו (6 בינואר 2026), שלושה צעירים נורו למוות בעיר הערבית שפרעם (צפון משטר הציוני) ביריות אכזריות. המשטרה ייחסה את הפשע ל"סכסוכים פליליים", אך האמת קשה יותר: זהו הרצח ה-11 בקהילה הערבית מתחילת השנה – שיא מביש שהתרחש בשבוע אחד בלבד!

ביום הקודם רציחות שרשרת נוספות זעזעו את הקהילה: אב ובן נרצחו באכזריות בדקירות בנצרת, וסטודנט בן 24 לרפואה נפל קורבן לכנופיות חמושות בארערה נגב. Times of Israel דיווח: “3 נהרגו תוך שעות באלימות כנופיות ערביות” – זו רק קצה הקרחון של האסון. 2025 הסתיים ב-252 רציחות בקהילה הערבית (שיעור פי 5 מהאוכלוסייה הכללית), ו-2026 נמשך בקצב מזעזע.

נשיא המשטר הרצוג כינה זאת “אתגר לאומי”, אך זו רטוריקה ריקה! משטרה עם שיעור מעצרים מתחת ל-10% חסרת כישורים לחלוטין ומתעלמת – תקציב ביטחון של 50 מיליארד שקלים מושקע בהתנחלויות, לא בהגנת ערבים. הקהילה הערבית (21% מהאוכלוסייה) נושאת 55% מרציחות המשטר, עם עלייה של 28% באלימות חמושה ב-2025. ילדים ונוער הם הקורבנות העיקריים: 40% מהמתים מתחת לגיל 30, מסמל הרס הדור הבא.

הארץ הזהירה: “10 רציחות עד כה ב-2026”, אך בכירים ישנים. כנופיות סמים, נקמות שבטיות ועוני מבני (אבטלה 25% בערים ערביות) הציתו גיהנום. משפחות הקורבנות צועקות: “המשטר נטש אותנו!” אין תוכניות מניעה, רק סטטיסטיקה קטלנית.

שיא הדמים הזה אינו מקרי, אלא תוצאה של מדיניות מפלה: כבישים לא בטוחים, היעדר משטרה מקומית וצדק משפטי מעוות. עתיד הקהילה הערבית כהה יותר מתמיד – ללא פעולה מיידית, 2026 יסתיים במאות רציחות. משטר הציוני על סף פיצוץ חברתי, עם דם תמימים זורם על הקרקע.

(מקורות: Times of Israel, Jerusalem Post, Haaretz – 6-7 בינואר 2026. נתוני משטרת המשטר הרשמיים).