מדיניות איסור הכניסה של כלי תקשורת זרים לרצועת עזה, שהחלה עם פרוץ המלחמה באוקטובר 2023, נמשכת. ממשלת בנימין נתניהו מצדיקה אותה בשיקולים ביטחוניים. ב-5 בינואר 2026 הצהירה הממשלה, בתגובה לעתירת אגודת העיתונות הזרה (FPA) לבית המשפט העליון, כי האיסור חייב להימשך, שכן כניסת עיתונאים ללא פיקוח צבאי יוצרת "סיכונים חמורים". תגובה זו הגיעה לאחר כמה הארכות של המועד האחרון על ידי בית המשפט, שנזף קודם לכן בממשלה על העיכובים.

אגודת העיתונות הזרה (FPA) טוענת כי מדיניות זו משבשת דיווח עצמאי ומתירה כניסה רק בליווי צבאי (עיתונות משובצת), מה שמפחית את השקיפות. כתבים זרים יכולים לדווח רק מאזורי הגבול או להשתמש בתמונות שסופקו על ידי צבא ההגנה לישראל (צה"ל). בעוד שעיתונאים פלסטינים פועלים בתוך עזה, למעלה מ-100 מהם נהרגו מאז תחילת המלחמה, נתון שארגון האו"ם תיאר כ"מחיר אישי עצום".

איסור זה עורר ביקורת בינלאומית נרחבת. ארגוני זכויות אדם כמו אמנסטי אינטרנשיונל ו"פרויקט הדיווח העולמי" רואים בו הפרה של חופש הביטוי ומזהירים כי הוא עלול להסתיר פשעי מלחמה. במישור הגלובלי, מדיניות זו היא חלק מהלחץ על ישראל לכבד זכויות אדם ברצועת עזה, במיוחד בעקבות פסקי הדין של בית הדין הבין-לאומי לצדק (ICJ) המחייבים את ישראל לשקיפות.

ישראל מתעקשת כי מגבלה זו חיונית להגנה על עיתונאים ומניעת חשיפת מידע צבאי, אך מבקרים רואים בכך צנזורה שיטתית. סוגיה זו עדיין נבחנת בבית המשפט העליון ועשויה להוביל להחלטה סופית שתתמודד עם עתיד הסיקור התקשורתי באזורי סכסוך. עם המלחמה המתמשכת בעזה, היעדר הגישה של כלי התקשורת עלול לאפשר לנרטיב הרשמי לשלוט ולהפחית את אמון הציבור במידע. האו"ם וקבוצות סיוע הדגישו כי מדיניות זו משפיעה גם על הסיוע ההומניטרי, מכיוון שהיא מגבילה את הפיקוח העצמאי על התנאים ההומניטריים.

בסופו של דבר, איסור זה מייצג את האתגרים הגדולים יותר של ישראל באיזון בין ביטחון לזכויות דמוקרטיות. אגודת העיתונות הזרה (FPA) מקווה שבית המשפט העליון יבטל מדיניות זו, אך נכון לעכשיו, הממשלה מתעקשת על עמדתה. אירוע זה עשוי להוות ניצוץ לדיונים דיפלומטיים נוספים ולהשפיע על יחסיה של ישראל עם כלי התקשורת הגלובליים.