בעת שישראל מתמודדת עם אתגרים פוליטיים, כלכליים וביטחוניים, תופעת יציאת האוכלוסייה בהיקף רחב ובריחת המוחות הפכה למשבר דמוגרפי. לפי דו"ח הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (CBS) שפורסם בדצמבר 2025, למעלה מ-69 אלף איש עזבו את המדינה בשנת 2025, מספר הכפול מהממוצע בשנים שלפני 2022. הגירה נטו שלילית זו (לאחר ניכוי מהגרים נכנסים וחוזרים) עמדה על כ-37 אלף איש, ונמשכת שנה שלישית ברציפות. אוכלוסיית ישראל בסוף שנת 2025 הגיעה ל-10.18 מיליון תושבים, אך קצב גידולה ירד מ-1.6% ל-1.1%.

מגמה זו כוללת בעיקר צעירים משכילים ואנשי מקצוע. דו"ח מרכז טאוב (Taub Center) מנובמבר 2025 מראה כי 12% מבעלי תואר דוקטור (PhD) ישראלים חיים מחוץ למדינה, וכי 6% מבוגרי האוניברסיטאות (54,778 איש מ-1990 עד 2018) נשארו בחו"ל לפחות שלוש שנים. מגזר ההיי-טק, המהווה 20% מהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג), נפגע בצורה הקשה ביותר, עם עזיבת 25% מבעלי הדוקטורט במתמטיקה ואלפי מהנדסים ורופאים. הסיבות העיקריות כוללות את יוקר המחיה, הקיטוב הפוליטי, השפעת המלחמות בעזה ובלבנון, וחוסר אמון בעתיד.

יושב ראש האופוזיציה, יאיר לפיד, הזהיר בוועדת הכנסת כי "דימום ההון האנושי" מהווה איום על הכלכלה, וקרא לקבלת החלטה ממשלתית למניעתו. מינואר 2022 עד אוגוסט 2024, למעלה מ-125 אלף איש עזבו במאזן נטו, וצפוי כי מגמה זו תימשך בשנת 2026. עם זאת, חלק מהדיווחים, כמו ב"אלגמיינר" (Algemeiner), מדגישים כי הגירה חיובית (32,800 איש ב-2025) וחזרתם של 23,800 איש פיצו במידה חלקית על הדימום, אך שיעור העזיבה של הלא-יהודים גבוה פי 8.1 מזה של היהודים.

משבר זה עלול להוביל לירידה בהשקעות, צניחה בשוק הנדל"ן ולחץ על התקציב. מומחים כמו מרכז טאוב צופים כי ללא רפורמות, הצמיחה הכלכלית תהיה איטית יותר. ממשלת נתניהו טרם סיפקה תגובה החלטית, אך סוגיה זו עשויה להשפיע על הבחירות הבאות.