על רקע מתיחות גוברת בין ישראל לקהילה הבינלאומית בנוגע למדיניות הקשורה לפלסטין, שבע מדינות אירופיות פרסמו הצהרה משותפת ביום שני, ה-5 בינואר 2026, וגינו את החוקים החדשים של ישראל. חוקים אלה, שאושרו בכנסת בדצמבר 2025, כוללים איסור על אספקת מים, חשמל, תקשורת ושירותים בנקאיים למתקני אונר״א באזורים הנתונים לשליטה ישראלית. החוק עבר ברוב של 59 מול 7, ומטרתו להגביל את פעילות אונר״א, שישראל מאשימה בשיתוף פעולה עם קבוצות טרור.

ההצהרה המשותפת של מדינות אלה מדגישה כי פעולות כאלה "מפרות את המנדט של האו״ם, המשפט הבינלאומי ופסיקות בית הדין הבינלאומי לצדק" ויהיו להן "השלכות הומניטריות חמורות על האוכלוסייה האזרחית הפלסטינית והפליטים". הן קראו לישראל לבטל חוקים אלה ולהתיר לארגונים לא ממשלתיים בינלאומיים (כגון רופאים ללא גבולות) להמשיך בפעילותם ההומניטרית בעזה. מדינות אלה ציינו גם את ביטול הרישום של 37 ארגונים לא ממשלתיים על ידי ישראל, דבר שעלול לשבש סיוע חיוני.

גינוי זה מגיע על רקע המשבר ההומניטרי בעזה, שם לאונר״א תפקיד מרכזי במתן סיוע למעל 5 מיליון פליטים פלסטינים. האו״ם גינה כבר קודם לכן חוקים אלה ודרש את ביטולם המיידי, בהתאם לסתירתם למעמד החוקי הבינלאומי של אונר״א. מומחים מזהירים כי קיצוץ שירותים חיוניים כמו מים וחשמל בחורף עלול להחמיר את התנאים לתושבי עזה, במיוחד לאור המשך הסכסוכים ומחסור במשאבים.

ממשלת ישראל טרם הגיבה באופן רשמי להצהרה זו, אך גורמים רשמיים בה, כמו בנימין נתניהו, דחו בעבר ביקורת כזו והדגישו שמטרתם היא מאבק בטרור ושקיפות רבה יותר בפעילות ארגוני הסיוע. עם זאת, אירוע זה מדגים את הבידוד הפוליטי הגובר של ישראל באירופה, במיוחד במדינות כמו אירלנד ונורווגיה, בעלות היסטוריה של תמיכה בזכויות פלסטיניות. בהצהרתן הדגישו מדינות אלה את הצורך לכבד התחייבויות בינלאומיות והזהירו כי צעדים אלה עלולים לעצור סיוע הומניטרי בעזה, שם מחמירות תנאי החורף.

גינוי זה הוא חלק מלחץ בינלאומי רחב יותר, הכולל מחאות של האו״ם וקבוצות סיוע. לדוגמה, הנציב הכללי של אונר״א הזהיר כי חוקים אלה עלולים לשבש את פעילות הסוכנות בירושלים, בעזה ובגדה המערבית. מומחים למשפט בינלאומי מאמינים כי צעדים אלה עשויים להוביל לאתגרים משפטיים נוספים בבית הדין הבינלאומי לצדק, שם כבר התחייבה ישראל בעבר לכבד זכויות אדם.

בסופו של דבר, הצהרה זו עשויה להצית דיונים דיפלומטיים נוספים ולהשפיע על יחסי ישראל עם האיחוד האירופי. לאור המשך הלחימה בעזה והצורך בסיוע דחוף, ביטול חוקים אלה עשוי להיות מפתח להקלת המשבר ההומניטרי. הקהילה הבינלאומית ממתינה כעת לתגובת ישראל, שיכולה להשפיע על עתיד הסיוע ההומניטרי באזור.